<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' כתובה פ"ט</h1>
<h2>דף נ.</h2>
כל נכסים, קרקע או מטלטלין ועבדים, שמכנסת אשה לבעלה, אע"פ שנכתבים בכתבה, אין נקראין כתבה אלא נדוניא. ואם קבלם הבעל באחריות ואם פחתו פחתו לו והותירו הותירו לו נקראין נכסי צאן ברזל. ואם לא קבלם באחריות או שלא הכניסתם לא או נפלו לה בירושה משנתארסה, אם פחתו והותירו פחתו והותירו לה, הכל נקראין נכסי מלוג. וכל נכסים אלו, בין נכסי צאן ברזל בין נכסי מלוג, הבעל אוכל פירותיה בחייה ומוציאם מיד הלקוחות, אפילו מנכסים שנפלו לה קודם אירוסין, כשמכרתם אחר שנשאה. אבל לא גוף נכסי מלוג. ואם מתה בחיי בעלה יורש הכל ומוציא גוף הקרקע מן הלקוחות בלא דמים. ואם הדמים שלקחה בעבורם קיימים יחזיר ללקוחות ולא יכול לומר שמא מציאה הם. וכל זה בנכסים הידועים לבעל, אבל נפלו לה נכסים במדינה אחרת ולא ידע (שהם לבעל) [בהם הבעל] ומכרה אותן מכרה קיים. וכן ארוסה שמכרה קודם נשואין מכרה קיים, שאין לבעל בנכסי ארוסתו כלום עד שיכנוס.
<h2>דף נב.</h2>
אלמנה נוטלת פירות נכסיה ולא (תטול) [יטול] יורש(יה) בעבור מזונותיה. והנכסים עצמן נוטלת בלא שבועה. נכסי צאן ברזל שהותירו, שהמותר לבעל, ליורשי הבעל המותר. מתה האלמנה בלא שבועה, יורשיה (יורשיה) [יורשים] נכסיה ואפילו נכסי צאן ברזל, ואם בהם מותר המותר ליורשי הבעל.
<h2>דף סה:</h2>
מעות או מטלטלין ביד אשה היא אומרת במתנה (נתנה) [נתנו] לי והוא אומר ממעשה ידיה שהן שלי, נאמנת, ומחרים סתם על הטוען עליו דבר שאינו כן, וילקח בהן קרקע ואוכל פירות. ואם אמרה, על מנת כן נתנו לי שלא יהיה רשות בעלי עליהם, עליה להביא ראייה, שכל ממון הנמצא ביד אשה בחזקת הבעל ואוכל פירות עד תביא ראייה. אמרה, אתה נתת לי במתנה, נשבעת שבועת היסת שנתן לה הבעל ולא אוכל פירות. אין מקבלין פקדונות מנשים ועבדים [וקטנים]. קבל מאשה יחזיר לה, מתה יחזיר לבעלה. קבל מעבד יחזיר לו, מת יחזיר לרבו. קבל מקטן יקנה לו ספר תורה או דבר שאוכל פירותיו. וכלן שאמרו בשעת מיתתן, פיקדון זה של פלוני הוא, אם הם בחזקת נאמנים הנפקד יעשה כמו שצוואם [ואם] לאו יתן ליורשיה.
<h2>דף עח.</h2>
כל נכסים, קרקע או מטלטלין ועבדים, שמכנסת אשה לבעלה, אע"פ שנכתבים בכתבה, אין נקראין כתבה אלא נדוניא. ואם קבלם הבעל באחריות ואם פחתו פחתו לו והותירו הותירו לו נקראין נכסי צאן ברזל. ואם לא קבלם באחריות או שלא הכניסתם לא או נפלו לה בירושה משנתארסה, אם פחתו והותירו פחתו והותירו לה, הכל נקראין נכסי מלוג. וכל נכסים אלו, בין נכסי צאן ברזל בין נכסי מלוג, הבעל אוכל פירותיה בחייה ומוציאם מיד הלקוחות, אפילו מנכסים שנפלו לה קודם אירוסין, כשמכרתם אחר שנשאה. אבל לא גוף נכסי מלוג. ואם מתה בחיי בעלה יורש הכל ומוציא גוף הקרקע מן הלקוחות בלא דמים. ואם הדמים שלקחה בעבורם קיימים יחזיר ללקוחות ולא יכול לומר שמא מציאה הם. וכל זה בנכסים הידועים לבעל, אבל נפלו לה נכסים במדינה אחרת ולא ידע (שהם לבעל) [בהם הבעל] ומכרה אותן מכרה קיים. וכן ארוסה שמכרה קודם נשואין מכרה קיים, שאין לבעל בנכסי ארוסתו כלום עד שיכנוס.
<h2>דף עט.</h2>
אשה שכתבה כל נכסיה לאחר, קרוב או רחוק, קודם שתנשא, אפילו אמרה קנה מהיום ולכשארצה דהשתא לא קנה קניין גמור עד שתרצה, אפילו הכי לא ירשנה בעלה לא פירות ולא גוף, כיון שנתנה קודם נשואיה.
כספים שנתנו לאשה או ירשתן ודמי חבלתה שנתן החובל ונ"מ [=והם נכסי מלוג] ימכרו וילקח קרקע בהן והוא אוכל פירותיהן. נפלו לה עבדים, אע"פ שהן זקנים, זתים וגפנים ועושין כדי טפולם לא ימכרו, מפני שבח בית אביה. לא עושין כדי טפולן ימכרו לעצים וילקח הקרקע ואוכל פירותיה. נפלו לה פירות מחברין הוי של בעל, תלושין הוי שלה וימכרו וילקח בהן קרקע ואוכל פירות. מחברין בשעת גירושין הוו שלה, תלושין הוו שלו.
אשה שיש לה כספים שהבעל ראוי לאכול פירותיהן, הוא אומר, כך וכך היו והיא אומרת לא לקחתי רק כך וכך, לוקחין דבר שפירותיו מרובין ויצאתיו מעטין, בין הדבר כרצונו בין כרצונה. ואין לוקחין רק דבר שגזעו מחליף, שמא יאכל הכל ונמצא הקרן אבד.
<h2>דף עט:</h2>
הנותן לאשתו קרקע או מעות ולקחה בהן קרקע אין לבעל פירות במתנה זו. וכן הנותן לאשה על מנת שלא יהיה הבעל אוכל פירותיה רק יהיו לאשה, או מוכרת כתבתה בטובת הנאה (ו)הדמים לאשה ואין בעל אוכל פירותיה. וולד בהמת נכסי מלוג שנגנב ונמצא הגנב, הכפל לאשה שאין [זה] פרי (זה) שתקנו לו חכמים. החובל באשתו, נזק וצער ובשת שלה ואינו אוכל פירות. אשה שלקחה מבעלה קרקע ממעות ידועים ל(י)בעל, קנתה ובעל אוכל פירות אותה קרקע. טמונים המעות מבעלה לא קנתה, שיאמר הבעל, מכרתי כדי שתראה מעות הטמונים. ומאותם המעות תלקח קרקע ובעל אוכל פירות.
אשה שהכניסה לבעלה עז לחלבה ורחל לגזתה ודקל לפירותיו, אע"פ שאין לה אלא פירות אלו בלבד, אוכל והולך עד שתכלה הקרן. וכן מכלי תשמיש משתמש ולובש עד שיכלה הקרן וכשיגרש לא חייב לשלם בלאות של נכסי מלוג.
עבדים, בהמות נכסי מלוג הבעל יזונם, יפרנסם ועושין לו ואוכל פירותיהם. לפיכך וולד בהמת ושפחת נכסי מלוג לבעל. גרשה ורצתה ליטול ולד(ה) השפחה מפני שבח בית אביה וליתן דמים שומעין לה.
<h2>דף פ:</h2>
יכול הבעל לכוף עבדי אשתו, בין נכסי צאן ברזל בין נכסי מלוג, לשמשנו בבית אשה אחרת אבל לא בעיר אחרת שלא מדעת אשתו.
בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה כלום, שלא תקנו לו פירות רק להרויח בני ביתו. לפיכך אם לקח מהמעות ממכירת הפירות ועשה סחורה שומעין לו.
נכסים שנפלו לשומרת יבם מוכרת ונותנת ואין ליבם פירות ואפילו בנכסי צאן ברזל, עד שיכנוס. מתה קודם יבום יורשיה מאביה יורשין נכסי מלוג שלה וחצי נכסי צאן ברזל [ויורשי הבעל יורשים כתובתה וחצי נכסי צאן ברזל], ויורשי הבעל חייבין בקבורתה. כתבתה על נכסי בעלה ואין היבם יכול למכור בנכסי אחיו אפילו לאחר יבום. (שאם) [ואם] מכר לא כלום, שנתחייבו נכסי אחיו לכתובת זו. כנס יבמתו, פירות אחיו המחברין ימכרו וילקח בהן קרקע ויבם אוכל פירות, [הניח פירות תלושין מן הקרקע וכן אם הניח מעות ומטלטלין הכל של יבם] ומשתמש בהן לרצונו, שמטלטלין המשעבדים לכתבה מתקנת גאונים ואין כח בתקנה זו לבטל משאו ומתנו. יבמה שמחלה כתבתה או לא היתה לה, מוכר היבם כחפצו בנכסי אחיו וזכה בהם. וכשיכנוס יכתוב לה כתובה מנה באחריות כל נכסיו.
<h2>דף צה.</h2>
מכרה או נתנה משנשאת בנכסי צאן ברזל [בין לבעלה בין לאחרים וכן בעל שמכר קרקע בנכסי אשתו בין נכסי צאן ברזל] או מלוג לא עשו כלום. אבל מכר הבעל מטלטלי צאן ברזל, [אעפ"י] שאין רשאי, ממכרו קיים. מכרו שניהם נכסי מלוג אפילו לקח מן האיש תחלה [מכרן קיים וכן האשה שמכרה] או (אם) [נתנה נכסי מלוג לבעלה מכרה ומתנתה קיימין ואינה יכולה לומר בנכסי מלוג נחת רוח] עשיתי לבעלי. אבל בנצ"ב שמכרה ונתנה לבעלה קרקע או מטלטלין או שדה שכתב לה או שייחד לה בכתבתה או שדה שהכניס(ה) לה שום משלו, אפילו קנו מיד האשה ברצונה, לא קנה בעלה וחוזרת כשתרצה, שלא מכרה רק מפני שלום ביתה. ואין לבעל ראייה כלל בנכסי אשתו רק בנכסי מלוג. נכסי צאן ברזל שאבדו או נגנבו ומחלתם האשה בקניין בעדים, נראה למיימוני [פכ"ב מהלכ' אישות הי"ט] שאין יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי, שהרי אין הבעל מביא ראיה ליטול כלום רק להפטר. אבל אם נתנה לו מתנה מטלטלי נכסי צאן ברזל לא קנה, שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי.
